אני זוכר את עצמי כילד קוטף עגבניות, חצילים ועשבים ריחניים משדות האינסופיים של המשק המשפחתי שלנו במושב גבעתי ומביא אותם בגאווה למטבח של סבתא ציפורה.

אני זוכר את עצמי רץ בין הסירי החורשט סבזי והתאדיג שלה, מטבח פרסי עשיר ובריא, מלא עשבים ירוקים, טעמים מעודנים וריח מסתורי שעד היום ככל שאני מתאמץ, אני לא בדיוק מצליח לשחזר.

זה בטח היה משהו באנרגיה של הידיים שלה… 😇

המטבח תמיד היה מרכז העולם, הבית היה פתוח וכל השבט המשפחתי הסתובב סביב הסירים האלה.
ואני… גמעתי את העושר הקולינרי המסורתי עד שהחלטתי להפוך את המשק והמטבח לפינת היצירה שלי הפרטית.

ספגתי את האהבה לבישול דרך הירקות ודרך השדה ולכן, בעיני מהותה של כל מנה מנצחת מתחילה בשימוש בחומרי הגלם הטריים והאיכותיים ביותר.
הסוד הוא בירקות שעדיין אפשר להריח מהם את ריח האדמה ממנה נאספו.

בפירות טריים כל כך שאפשר כמעט לדמיין שהושטנו יד כדי לקטוף אותם בעצמנו. בריח משכר של לחם חם מהתנור. בגבינות ודבש שטופלו במסירות על ידי חקלאי שחי את האדמה.
הטבע מאפשר לנו ליצור פינה קסומה כזו במטבח הפרטי שלנו, הדלת למטבח שלי פתוחה עכשיו… בואו כנסו.